#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 1) מדוע אסרו חכמים לטלטל מוקצה 2) ומה דין כלים המיוחדים לסחורה?	"1) הרמב""ם כתב א. כדי שלא יהא כיום חול בעיניו ויטלטל כלים מפינה לפינה וכדו' ונמצא שלא שבת ובטל טעם שנאמר בתורה למען ינוח ב. כשיטלטל כלים שמלאכתם לאיסור אפשר שיבוא לידי מלאכה ג. מפני שמקצת העם בטלים כל ימיהם ואם מותר לטלטל כשאר הימים נמצא שלא שבת שביתה הניכרת. והראב""ד כתב שהוא גדר להוצאה, שאם נתיר לטלטל כל דבר יבוא גם להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים.<br>2) אם הוא מקפיד עליהם שלא להשתמש בהם כדי שלא יתקלקלו דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס שאסור לטלטלו בשבת ואפילו לצורך מקומו או לצורך גופו. ואם אינו מקפיד עליהם אף שהם מיוחדים לסחורה ונתנם באוצר מותר לטלטלם."	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה דין כלי גדול וכבד הרבה שאינו רגיל לטלטלו בימות החול?	"לא מתבטל שם כלי ממנו ומותר לטלטלו. ואם בימות החול הוא זהיר מלהניעו ממקומו כדי שלא יפסד ויתקלקל, ואפילו דלא הוי פסיק רישא שיתקלקל ע""י הטלטול, הוי בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטלו."	סימן שח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה הדין 1) שכח ונטל כלי שמלאכתו לאיסור 2) נגיעה במוקצה?	"1) לדעת המג""א רשאי לטלטלו יותר ולהניחו במקום שירצה. לדעת הגר""א לא התירו אלא כשהתחיל לטלטל ברשות וכן משמע בר""ן ריש ביצה.<br>2) כתב הרמ""א שכל מוקצה אינו אסור אלא בטלטולו אבל בנגיעה בעלמא שאינו מנדנדו שרי. והמג""א כתב דהיכא דהנגיעה היא לצורך דבר המוקצה, כגון שכופה כלי על המוקצה לשומרו, צריך להזהר שלא יגע בו, והגר""א פסק כרב המגיד דנגיעה בכל גווני שרי אם לא יבוא לנדנוד ע""י הנגיעה וכן כתב בדרך החיים. [ולקמן בסי' שי ס""ק כב פסק המשנ""ב כגר""א]."	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר לטלטל שלא לצורך כלל 1) כלי שמלאכתו להיתר 2) כתבי הקודש 3) תפילין 4) כוסות קערות צלוחיות וסכין שע""ג השולחן?"	"1) אסור.<br>2) מותר.<br>3) אסור. אבל שלא יגנבו או מחמה לצל לדעת הרמ""א מותר ולדעת הט""ז והמג""א מותר לטלטלם רק לצורך גופו או מקומו. ופסק המשנ""ב שבמקום הדחק יש להקל כדעה הראשונה.<br>4) מותר ויש מחמירים."	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור ע""י חפץ היתר שיונח או שמונח בתוכו?"	"לדעת הרא""ש מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור ע""י שיניח בתוכו חפץ היתר והמשנ""ב פסק כהרבה ראשונים ואחרונים שאסור ובהפסד מרובה יש להקל. ואם היה מונח שם דבר המיוחד לה כמו שום במדוכה ששוחקים בה או שמונח בקדרה קצת מהתבשיל, לכו""ע מותר לטלטל הכלי אגב המאכל."	סימן שח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כלי שנשבר בחול או בשבת האם מותר לטלטל את שבריו בשבת ו ְלמה?	"בין שנשבר בחול ובין שנשבר בשבת מותר לטלטל שבריו אם ראויים לשום מלאכה וכתב הפמ""ג דאז אפילו מחמה לצל מותר ככלי שמלאכתו להיתר ולדעת המג""א לי""א בסי' תצ""ה שנולד אסור בשבת בעינן כשנשבר בשבת שיהא ראוי למלאכתו הראשונה דוקא, והביאור הלכה הביא שהרבה אחרונים חולקים עליו וכתבו דכיון דעדיין ראוי לשום מלאכה לאו נולד הוא ומותר. ואם אינם ראויים לשום מלאכה אסור, וכתב הפמ""ג ואפילו לצורך גופו ומקומו אסור.<br>ואם נשברו במקום שיכולים להזיק מותר לטלטל השברים כדי לפנותם שלא יוזקו בהם. ואם הם של חרס שאין מצוי כל כך היזק, אסור לפנותם בידיים אבל מותר לפנותם ברגליו דטלטול מוקצה בגופו מותר."	סימן שח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" חתיכת חרס שנשברה מכלי בחול או בשבת וראויה לכסות בה כלי האם מותר לטלטלה בשבת 1) במונחת ברה""ר 2) בזרקוה לאשפה?"	"1) בנשברה בחול מותר, בנשברה בשבת לדעת השו""ע מותר, לדעת הי""א בסי תצ""ה שנולד אסור בשבת מחמירים איזה אחרונים שלא לטלטל במקום שאין מצויים כלים לכסות. אבל אם החרס ראוי עדיין למלאכתו הראשונה מותר לכו""ע דלאו נולד הוא ומותר לטלטלו אפי' בר""ה ואפי' כשנשברה בשבת.<br>2) אם זרקה לאשפה מבעוד יום אפילו היא עדיין ראויה למלאכתה הראשונה אסור לטלטלה כיון שבטלה מהיות עוד כלי. ואם זרקה לאשפה בשבת מותר לטלטלה אפילו כשנשברה מבעוד יום, כיון שבין השמשות היה עדיין על השבר תורת כלי. ואם המוצא אינו יודע אם נזרקה בערב שבת או בשבת אפשר דיש להקל."	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע לטלטל בשבת כשהתפרקו בחול או בשבת 1) דלתות כלי שאינם ראויים למלאכה אחרת 2) דלתות הבית שראויים לאיזה תשמיש וחשובים ככלי?	1) מותר ואפי' מחמה לצל. בנתפרקו בשבת משום שהיו מוכנים אגב אביהם בכניסת השבת. בנתפרקו בחול משום שעדיין כלי הם שראויים להתחבר עם הכלי.<br>2) אסור. דמסתמא עומדים להתחבר עם הבית ולא הוכנו להיות כלי.	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ליטול או להחזיר ומדוע 1) דלת של שידה 2) דלת של לול?	"1) מותר ליטול דאין בנין וסתירה בכלים ואסור להחזיר שמא יתקע ביתד או במסמר בחזקה וחייב משום מכה בפטיש וי""א שאם הוא מעשה אומן חייב גם משום בונה.<br>2) אם בנאו מתחילה במחובר לקרקע אסור ליטול משום סותר ואסור להחזיר משום בונה, ואם היה מתחילה כלי בפני עצמו וחיברו אח""כ לקרקע, לדעת התוספת שבת דינו ככלי המחובר לקרקע בטיט שדינו מבואר בסעיף הבא, אבל בפרי מגדים כתב שדינו כדלתות הבית."	סימן שח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם כדי ליטול צריך בית אחיזה ומדוע 1) כיסוי בור 2) כיסוי כלי המחובר לקרקע 3) כיסוי חביות הקבורות בקרקע לגמרי?	"1) צריך בית אחיזה כדי שיהיה מוכח שהוא כלי ועשוי לנטילה והחזרה, אבל אם אין לו בית אחיזה הוי כבונה אם מכסה בו או כסותר אם נטלו.<br>2) אין צריך בית אחיזה דכיון דהכיסוי אינו מחובר בציר לכלי והכלי מגולה מלמעלה לא מיחזי כבונה, והוא שתיקנם והכינם לכסות הכלי או שנשתמש בהם מבעוד יום, וכתב המשנ""ב דסגי גם ביחוד לכיסוי, שבכל זה הוסר שם מוקצה.<br>3) צריך בית אחיזה שגזרו בהם רבנן אטו כסוי בור ודות."	סימן שח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע לטלטל לצורך הוצאת קוץ 1) מחט שלמה 2) ניטל חודה או חורה 3) חדשה שלא ניקבה עדיין?	1) מותר ככל כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו.<br>2) אסור דבטל שם כלי מינה דאז דרך לזורקה בין שברי מתכות. ואם יחדה מבעוד יום לאיזה תשמיש מותר לטלטלה.<br>3) מותר שלעיתים נמלך עליה ואינו נוקבה ומחשיבה ככלי כמו שהיא לנטילת קוץ.	סימן שח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע לטלטל שיירי מחצלאות 1) שאין בהם שלש על שלש מחמה לצל 2) שזרקן לאשפה מבעוד יום?	1) מותר דראויים לכסות בהם טינופת.<br>2) אסור דבטלים מהיות עוד כלי.	סימן שח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע לטלטל שיירי מטלניות שבלו 1) שיש בהם שלש אצבעות על שלש אצבעות 2) שאין בהם שלש על שלש?	"1) לעניים מותר דחזיין לעניים. ולעשירים אסור [חוץ מעשיר הדר בבית עני, משנ""ב ס""ק קע]. ובהניחם בקופסא מותר אפילו לעשירים. וליש מתירים, שיירי מטלניות מותרות אף לעשירים ואפי' בפחות מג' על ג'.<br>2) אסור אפילו לצורך גופו ומקומו, ויש מתירים דחזי לקנח בו מידי אא""כ הם טליתות של מצוה שהם מותרים רק בשלש על שלש ורק לעניים וכנ""ל."	סימן שח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ליטול הדפוס מתוך מנעל של איש ומדוע 1) בתקוע בחוזק2) ברפוי?	"1) מותר, דהדפוס הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך מקומו.<br>2) דעת הט""ז דבכל גווני שרי. דעת האליה רבה שטוב יותר שישמיט המנעל מעליו, דלמה יטלטל הדפוס בידים כשאפשר לשמוט המנעל. ודעת המשנ""ב שבמקום שקשה להשמיט המנעל בודאי אין להחמיר, שהרי כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך מקומו."	סימן שח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר ומדוע לטלטל סנדל מחמה לצל שנפסקה רצועה 1) הפנימית 2) החיצונה 3) בכרמלית 4) בחצר?	"1) מותר דעדין תורת כלי עליו דראוי לתקנו משום שצד פנימי אינו נראה.<br>2) אסור דבטל מתורת כלי דהדרך לזורקו לאשפה.<br>3) מותר לטלטלו ע""י שכורכו בגמי לח או עונבו בחוט או משיחה לתקנו שלא יפול מרגליו, דכיון דשם אינו נשמר התירו לו לכרוך כדי שלא יאבד.<br>4) אסור משום מוקצה ולא התירו לכורכו משום שנשמר שם. ואם רבים שם וגנאי לו לילך בלא מנעל, מותר משום כבוד הבריות."	סימן שח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר וכיצד להסיר חלוק שלא היה טופח ע""מ להטפיח בביה""ש 1) מקנה שלא יוחד לכך 2) מקנה שיוחד לכך?"	1) אם יכול לשומטו מעל הקנה בלי טלטול הקנה מותר. אם גורם לטלטל הקנה או ליקח הקנה מתוכו אסור לפי שאינו כלי.<br>2) מותר לשמוט החלוק ומותר גם ליקח הקנה מתוכו.	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	    האם מותר לטלטל ו ְלמה 1) לבנים שנשארו מהבנין 2) כשסדרם זה עלזה?	"1) מותר לטלטלם אפילו מחמה לצל כדין כלי שמלאכתו להיתר, ואין צריך מחשבה מע""ש לשבת עליהם, ויש מחמירים שצריך.<br>2) אסור לטלטלם אפילו לצורך גופו ומקומו, דאין תורת כלי עליהם. ולא יועיל שיחשוב מערב שבת לטלטלם."	סימן שח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל וכיצד קוץ המונח 1) ברשות הרבים 2) בכרמלית?	"1) מותר לטלטלו פחות פחות מארבע אמות עד שיסלקנו לצידי רשות הרבים, ואפילו היה מונח שם מערב שבת, ולדעת המג""א רק אם לא היה מונח שם מער""ש. דעת הריב""ש שאם היה הקוץ גדול אסור לטלטלו שבנקל יכול להיזהר שלא יוזק ממנו והמג""א הקשה על דבריו, ובתוספת שבת ישבו וצידד להורות כמותו. ובטלטול מן הצד מותר גם בזה.<br>2) מותר לטלטלו להדיא."	סימן שח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל 1) סולם של בית 2) סולם של עליה 3) סולם של שובך?	"1) מותר ואפילו הוא גדול.<br>2) אסור לטלטלו ולדעת הרמב""ם אפילו לצורך גופו ומקומו. הטור פוסק שיש להקל בשבת והגר""א צידד לדינא כהרשב""א דלא אסרו חכמים אלא להוליכו ממקום למקום אבל טלטול בעלמא מותר.<br>3) מותר לנטותו, אבל לא יוליכנו משובך לשובך כדי שלא יבוא לצוד."	סימן שח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו אופנים מותר לטלטל ענפים של דקל שקצצם לשריפה?	"אם ישב עליהם מבעוד יום, וכל שכן אם קשרם לישב עליהם, או אם חשב עליהם מבעוד יום לדעת השו""ע לישב עליהם אפילו בחול והאליה רבה הביא בשם כמה ראשונים שמחשבה לא מהני אא""כ חישב לישב עליהם בשבת."	סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו אופנים מותר לטלטל נדבך של אבנים לישב עליו?	"לדעת השו""ע אם סידרם מבעוד יום כדי לישב עליהם. אבל המג""א מצדד כשיטת רש""י שהסידור אינו מועיל אלא כדי שלא יצטרך ליגע בהם למחר. לדעת הרמ""א דין אבנים כדין ענפי דקל שבסעיף הקודם. ודעת המג""א ושאר אחרונים שאבנים חמורים מענפי דקל וצריך דוקא יחוד לעולם."	סימן שח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באילו אופנים מותר 1) לסמוך באבן את הדלת 2) לפצוע באבן אגוזים?	"1) יחוד לעולם ואפי' במחשבה. או אם היה רגיל בכך מבעוד יום אפילו לא יחדה בפירוש. וי""א שצריך שיעשה בה שום מעשה של תיקון מבעוד יום. ודעת הרמ""א דסגי ביחוד לעולם.<br>2) פצע בה אגוזים מבעוד יום אפי' לא יחדה או אם יחדה לשבת אחת סגי ויש מי שאומר שצריך יחוד לעולם. וכתב המשנ""ב שבמקום הצורך יש לסמוך להקל שמספיק יחוד לשבת אחת."	סימן שח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו אופנים מותר להבריח זבובים עם ענף שנחתך מן הדקל מבעוד יום?	"כשחתכו לצורך, או שחתכו לשריפה והוי מוקצה ואח""כ יחדו לכך מבעוד יום לשבת זו. ובלבד שיזהר שלא יהרגם בעת ההברחה."	סימן שח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באלו אופנים מותר לתת על המכה פשתן סרוק או צמר מנופץ?	"א. חשב עליהם מבעוד יום לתיתם על המכה וי""א דלא סגי במחשבה לחוד.<br>ב. ישב בהם שעה אחת מבעוד יום.<br>ג. טבלם בשמן שגילה דעתו שעומדים למכה.<br>ד. כרכם במשיחה ליתנם על המכה."	סימן שח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 אלו עורות מותר לטלטל?	"לדעת השו""ע מותר לטלטל עורות יבשים בין של אומן ובין של בעל הבית בין של בהמה גסה ובין של בהמה דקה, לחים אסורים אא""כ חשב עליהם מבעוד יום. לדעת הרמ""א מותר לטלטל עורות בהמה גסה בין של אומן ובין של בעל הבית בין יבשים ובין לחים, בדקה אסורים אא""כ חשב עליהם מבעוד יום. לדעת המשנ""ב העיקר כדעת השו""ע ואז מותר בין בעבודים ובין שאינם עבודים. ואם נתנם לאוצר לסחורה צריכים יחוד."	סימן שח סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל נסרים 1) של בעל הבית 2) של אומן 3) של סוחרים שנתנום לאוצר?	"1) מותר.<br>2) אסור אא""כ חשב עליהם מבעוד יום ליתן עליהם פת לאורחים או תשמיש אחר.<br>3) אפשר דאסורים לטלטלם ואפי' לא החליקן ברהיטני, דקפדי עלייהו שלא יתקלקלו ויתעקמו כמו אומן."	סימן שח סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כיצד יסלק קליפים שעל השולחן?	"אם ראויים למאכל בהמה מותר להעבירם מעל השלחן. אם אינם ראויים למאכל בהמה אסור לטלטלם אלא מנער את הטבלא והם נופלים. ולדעת השו""ע מנערה דוקא במקומה ולדעת המלחמות מותר אף לטלטל הטבלא למקום אחר ולנערה שם. ואם צריך להשתמש במקום שמונחים שם הקליפים מותר גם להעבירם על ידי דבר אחר כגון לגררם על יד סכין מן המפה. ואם נתקבצו הרבה יחד ומאוס עליו להניחם כך על השולחן מותר להעבירם בידים, דהוו ליה לדידיה כגרף של רעי.<br>ואם יש פת על השולחן מותר להגביה הטבלא ולטלטלה עם הקליפים שאינם מאכל בהמה שהם בטלים אגב הפת, ואפשר שאפילו לכתחילה מותר להניח פת כדי להגביה הטבלא אם קשה לו הניעור. ואם היה צריך למקום השולחן, אפילו אין עליה אלא דברים שאינם ראויים למאכל בהמה, מותר להגביה השולחן ולטלטלו."	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל חבילי עצים רכים הראויים למאכל בהמה?	אם הזמינם למאכל בהמה מותר לטלטלם אפילו הם חבילות גדולות. אם לא הזמינם למאכל בהמה אסור לטלטלם אפילו הם חבילות קטנות דסתמא עומדות להסקה.	סימן שח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל מאכל חיה ועוף?	אם ראויים למאכל חיה ועוף המצויים אצל רוב בני אדם מותר לטלטלו ואם אינו ראוי אלא למאכל חיה ועוף שאינם מצויים אצל רוב בני אדם, אם יש לו מאותו מין חיה או עוף מותר לטלטל מאכל הראוי לאותו המין, ואם לאו אסור.	סימן שח סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל גרעיני תמרים?	"במקום שמאכילים אותם לבהמה מותר לטלטלם. ואדם חשוב צריך להחמיר על עצמו שלא לטלטלם אלא דרך שנוי. במקום שאין דרך להאכילם לבהמה אסור לטלטלם ואע""ג דראויים לבהמה."	סימן שח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל ומדוע 1) בשר חי 2) בשר תפוח?	"1) מותר משום דחזי לאומצא. לדעת המג""א דוקא במין הרך כגון יונה ובר אוזא אבל בשר בהמה אינו חזי לכוס ואסור לטלטלו. והט""ז והאליה רבה והגר""א מתירים גם בשר בהמה ופסק המשנ""ב שבמקום הדחק יש לסמוך על המקילים.<br>2) מותר, משום דראוי לכלבים. ואפילו אם נתפח בשבת מותר, וכדעת רבי שמעון בנבלה שנתנבלה בשבת."	סימן שח סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל דבר שראוי לאכילת כלבים ואינו עומד לאכילתם?	"לדעת הט""ז מותר לטלטל. והמשנ""ב פסק כמג""א ועוד אחרונים שאדם מקצהו מדעתו כיון שאינו עומד לכלבים."	סימן שח סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 קמיע שאינו מומחה האם מותר 1) לטלטל 2) לצאת בו לכרמלית?	1) מותר.<br>2) סתם קמיע שלא בדקוהו ולא הועיל מותר לצאת לכרמלית אבל בקמיע שודאי אינו מומחה אסור.	סימן שח סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 צואה האם מותר 1) להוציא בידיים לאשפה מהחצר שיושב בה 2) לכפות עליה כלי?	1) מותר.<br>2) מותר.	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן מותר להחזיר גרף של רעי או עביט של מי רגלים ומה הדין אם אין צריך להוציא בו צואה או מי רגלים?	"אם נתן לתוכם מים, ודוקא כשהם ראויים עדיין לשתית בהמה. דעת המג""א דבעודו בידו מותר להחזיר אף בלא מים והא""ר והפמ""ג מפקפקים בזה. ואם אין צריך להוציא בו צואה ומי רגלים, מדסתם השו""ע משמע שמותר להחזירו על ידי מים ויש מחמירים בזה והאליה רבה הכריע שאם הוא מקום המשתמר לא יכניסנו שלא לצורך. ואם צריך להיפנות עליו אפשר דאפילו בלא מים מותר להחזיר משום כבוד הבריות."	סימן שח סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" האם מותר 1) לעשות דבר שיהיה אח""כ ספק מאוס או ודאי מאוס ויוציאנו 2) להוציא דבר שהוא מאוס שהיה ספק או ודאי כשהכניסו שיהיה מאוס?"	1) לעשות דבר שיהיה ספק מאוס מותר, ואם יהיה ודאי מאוס ויוציאנו אסור.<br>2) מותר להוציא אפילו דבר שהיה ודאי כשהכניסו שיהיה מאוס.	סימן שח סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 גרף של רעי שמונח בבית במקום שאינו דר שם ויבוא לידי הפסד אם ישאר שם. מה יכול לעשות?	יכול להכניס מיטתו לשכב עליה או שיכניס שולחנו ויאכל שם ואז מותר להוציא את הגרף.	סימן שח סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 לערות עפר מבעוד יום בביתו על הארץ ולעשות בו כל צרכיו בשבת 1) באיזה אופן מותר 2) באיזה אופן אסור?	"1) אם יחד לו קרן זוית, ובענין שאין בו משום עשיית גומא, דהיינו שיטול בשוה או שהחול דק או תיחוח דתכף כשנוטל החול נופל לתוך הגומא וסותמה.<br>2) אם לא יחד לו קרן זוית בטל אגב עפר הבית ואסור לטלטלו, ואפילו אם בעת שהכניס העפר לבית היה כונתו לכסות רוק או צואה. כתב הגרעק""א בשם הנזירות שמשון שאם יש רצפת אבנים או נסרים מותר לטלטל העפר, ובביאור ההלכה הקשה על דבריו וכתב שאף לנזירות שמשון מותר רק אם הכניס העפר לאיזה תשמיש ואח""כ פיזרו בביתו למדרס רגליו, אבל אם הכניסו לכתחילה רק לפזר בבית למדרס רגליו ופיזרו, בודאי אסור להגביהו בשבת ולטלטלו, כיון שלא יחד לו מבעוד יום קרן זוית."	סימן שח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר 1) לטלטל מוקצה במקום הפסד 2) לטלטל סל שהיו עליו אפרוחים בין השמשות וירדו 3) לכפות סל כדי שיעלו וירדו בו 4) לטלטלו ועודם עליו?	1) אסור.<br>2) אסור, דמגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא.<br>3) מותר, ואין בו משום חשש ביטול כלי מהיכנו על אותו זמן שהם עליו, דהא יכול להפריחם בכל שעה.<br>4) אסור.	סימן שח סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לדדות או לדחות בהמה חיה ועוף בחצר?	אם צריכים הבעלי חיים לכך מותר לדדות משום צער בעלי חיים. חוץ מתרנגולת שאין מדדים אותה מפני שמגבהת עצמה מן הארץ ונמצא מטלטל מוקצה. ולדחות בידיים מותר אפילו תרנגולת אפילו אם אינו לצרכה אלא לתועלתו כדי שלא יבוא לידי הפסד ממון, אבל בלא הפסד ממון אפילו הדחיה אינו נכון אם אינו לצרכה.	סימן שח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	" מה דין 1) הנושא אדם ברה""ר או בכרמלית 2) הנושא חולה ברה""ר או בכרמלית?"	"1) אסור מדרבנן דחי נושא את עצמו.<br>2) ברה""ר חייב מדאורייתא ובכרמלית אסור מדרבנן."	סימן שח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לנענע מקצת מוקצה?	אסור.	סימן שח סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לנענע מוקצה על ידי נפיחה?	מותר.	סימן שח סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כלי שנתרועע האם מותר לתלוש ממנו חרס לכסות בו והאם מותר לתקן החרס כשנפל, ומדוע?	לתלוש ממנו חרס אסור דהוא בכלל תיקון כלי. ולתקן החרס כשנפל אסור דהוא בכלל מכה בפטיש.	סימן שח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לשחוק בכדור בשבת, ובאלו אופנים ודאי אסור?	"לשו""ע אסור והרמ""א כתב ויש מתירים ונהגו להקל. ולכו""ע אסור לשחק ברה""ר או בכרמלית, דבקל הוא שיפול חוץ מארבע אמות ויבוא להביאו. ועל גבי קרקע לכו""ע אסור משום חשש אשוויי גומות. ומ""מ אין למחות בנשים או בקטנים, דמוטב שיהו שוגגים ואל יהיו מזידים."	סימן שח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מדוע אסור לשאת תחת אציליו זרע התולעים שעושים המשי?	"מפני שאסור בטלטול ועוד שהוא מוליד בחומו, ואע""ג דאין מכוין לזה מ""מ הוי פסיק רישא."	סימן שח סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל בגד שעטנז ומדוע?	"יש אוסרים מפני שאסור ללבשו ומוקצה הוא ואפילו לצורך גופו ומקומו אסור. ויש מתירים שמ""מ מלבוש הוא ותורת כלי עליו. והעיקר כסברא הראשונה."	סימן שח סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל מניפה בשבת להבריח הזבובים ומדוע?	מותר, ככל כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו.	סימן שח סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	  האם מותר לטלטל מכבדות שמכבדים בהם הקרקע ו ְלמה?	"לשו""ע הסובר שמותר לכבד בשבת במקום המרוצף הוא כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו אפילו מחמה לצל. לרמ""א הסובר שאסור לכבד אפילו במקום המרוצף הוא כלי שמלאכתו לאיסור ואין לטלטלו כי אם לצורך גופו ומקומו. [ואם רוב בתי העיר מרוצפים מותר אף לרמ""א, ביה""ל סי' של""ז]."	סימן שח סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל ספרי חכמות?	"לרשב""א מותר, ובדעת הרמב""ם שאסר ללמוד בשבת בספרי החכמה הסתפק השו""ע דאפשר דלדידיה אסורים בטלטול ולדעת הגר""א גם לרמב""ם מותרים בטלטול."	סימן שח סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל 1) שעון חול 2) שעון כיס 3) שעון קיר?	"1) השו""ע הסתפק והרמ""א כתב שכבר פשט המנהג לאסור. מיהו כשצריך לו לגופו או למקומו מותר דהא כלי הוא.<br>2) מותר.<br>3) אסור."	סימן שח סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל 1) שיירי מטלניות שהם פחותים משלשה טפחים על שלשה טפחים 2) ככר שנדר ממנו?	"1) אם שייכים לעשיר אין מטלטלים שכבר הוקצו מדעתו ואפילו עניים אין מטלטלים בין עניים שבביתו ובין עניים שחוץ לביתו. וכתב בשער הציון דלהיש אומרים בסעיף יג יצוייר דין זה רק בטליתות של מצוה. אם שייכים לעני אפילו אם יש בהם שלש על שלש אצבעות מותר לטלטלם ואז מותר גם לעשיר לטלטל אותם. ובט""ז הסיק שדוקא כשהעשיר דר בבית העני שאז הוא נגרר אחריו, אבל עשיר דעלמא אסור לטלטל כיון שאינו ראוי לו.<br>2) לא נעשה מוקצה בשביל זה הואיל דמותר לאחרים, ואף הוא עצמו מותר לטלטלו. ואם אסר על כל העולם אז אסור לכל לטלטלו.<br>"	סימן שח סעיף נב		
